אורנה טוקר – "ילד פלא" ייעוץ, הדרכה  וליווי להורים לילדים, בעלי יכולת שכלית תקינה או מחוננים,  אשר אינם מסתדרים עם בית הספר ובית הספר לא מסתדר איתם.

בעלת תואר ראשון בחינוך, מקרא וספרות ילדים.

תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית-יישומית / ייעוץ חינוכי.

הנחיית קבוצות – מכון אדלר.

משוררת 

מרצה 

ניסיון רב שנים בעבודה במערכת החינוך, עם גילאים שונים, ובעיות מגוונות.

התמחיתי בליקויי למידה, התנהגויות מפריעות, בעיות קשב, וקשיים חברתיים.

עבדתי כיועצת חינוכית עם מחוננים, והדרכתי הורים ומורים איך להתחבר לחוויה של הילד ולהבין איך הדברים מתפרשים, בעיניים שלו.

במערכת החינוך שבה עבדתי, שמעתי לא פעם את המשפט:

ככל שהם יותר "משגעים פילים," ככה את אוהבת אותם יותר"!

וגם:

"אצלך – כולם מחוננים"! 

ליבי יוצא אל הילדים שבקצוות. אלה, שכולם מנסים לשבור להם את השפיצים, 

כדי שיתעגלו ויהיו "כמו כולם". 

אלה שלא יכולים או רוצים להתעגל.הם ילדי פלא! הם לא יהיו כמו כולם. וטוב שכך. 

הם פשוט צריכים את הדברים אחרת כדי לבטא את הכישרונות המיוחדים שלהם. 

כישרונות שבזכותם יש לנו תרבות, אומנות וטכנולוגיה.

אז איך עוזרים להם?

פונים אלי, להדרכה הורית ולומדים לברר, מהי חווית החיים  של הילד.

מגלים יחד היכן מסתתר הפלא שבילד.

האם הילד מחונן או מצטיין בחשיבה, אך עקב קשייו מתויג כחסר יכולת?

האם  למרות שהוא נחשב כקורא, טוענים שאין לו הבנה? שהוא מתקשה במקצועות רַבֵּי- מלל?

האם יש סיבה סמויה הגורמת לפער בין יכולת והישגים.

האם יש ליקויי למידה, מצוקה רגשית, נידוי חברתי, שדר מהסביבה של  אכזבה ודימוי עצמי שגוי? 

האם הילד באמת זקוק ל"כיתה קטנה" סייעת, חינוך מיוחד, וכיו"ב?

האם ריטלין הוא הפתרון האמיתי? 

לומדים כהורים, לשנות את דפוסי החשיבה והתגובה כלפי הילד 

ולפתח שפה-הורית המתחברת לחוויה האישית שלו, ומאפשרת הכלה ועידוד.

מה שאני יודעת על קשיים של ילדים במערכת החינוך, לא כתוב בספרים. 

בהדרכות ובהרצאות שלי הורים שואלים אותי: "את גרה אצלינו בבית"? מאיפה הבאת את כל הדוגמאות האלה?

ואני עונה: "מהחוויה האישית שלי כילדה וכאמא, ובעיקר, מהדברים שהילדים שנעזרו בי – לימדו אותי"!